השקעה באג״ח (איגרת חוב) – לא לפחד להרוויח כסף

הקדמה

משום מה, רבים מהמשקיעים נרתעים כשהם שומעים את המושג אג״ח (איגרת חוב), ופשוט מתרחקים ובורחים אל עבר העולם ״הטוב והמוכר״ של המניות, הנדל״ן או אפיקים פופולריים אחרים.
זה נכון, השקעה באג״ח דורשת הבנה, הכרה של התחום ולפעמים גם לא מעט תחכום, אך מצד שני זוהי השקעה בטוחה וסולידית יותר מרוב ההשקעות האחרות הנפוצות בשוק ובנוסף מספקת כיום תשואה יפה למדי בסיכון די נמוך.
בכתבה זו נשתדל להכניס אתכם הקוראים לתוך העולם המרתק של איגרות החוב הישראליות ולספק לכם גישה לתוך אפיק השקעה שיכול להניב לכם תשואה גבוהה יותר מהרבה אפיקים אחרים ובסיכון נמוך, אך במאמץ של הבנה והכרת התחום.

אז מה זה אג״ח (איגרת חוב) בכלל?

אג״ח (איגרת חוב) הוא נייר ערך המונפק ע״י מדינה או חברה כך שהמנפיק בעצם מבקש הלוואה מהציבור בגובה כספי מסוים ובתמורה אותו מנפיק מתחייב לשלם ריבית (בשפת האג״ח הריבית נקראת קופון).
תנאי החזרת ההלוואה ותשלום הריבית לציבור המשקיעים נקבעים מראש בעת ההנפקה:
הקרן – מתי ואיך המנפיק מחזיר את ההלוואה (הקרן), האם בתשלום אחד בסוף תקופה? האם כל שנה חלק יחסי? כל רבעון?
הריבית (קופון) – גובה וסוג (משתנה, צמודה, קבועה) הריבית השנתית, האם משולמת פעם בשנה? פעם ברבעון? 

ניתן דוגמא כללית לפרטי הנפקה: מדינת ישראל מודיעה על הנפקת אג״ח ממשלתית (או במילים אחרות,המדינה מבקשת הלוואה מהציבור) שקלית ל-5 שנים תמורת 4% ריבית שנתית קבועה, הקרן תוחזר לציבור בתשלום אחד בסוף התקופה ומדי שנה המלווה יקבל 4% קופון על הסכום אותו בחר להשקיע.

בהנפקת אג״ח בדרך כלל משתתפים גופים מוסדיים, בתי השקעות, לקוחות פיננסים בעלי ממון וכו׳.
לאחר סיום ההנפקה איגרות החוב יחלו להיסחר בבורסה ממש כמו מניות והציבור יכול לסחור בהם, לקנות ולמכור את איגרות החוב כרצונו.
כאשר אדם מסוים רכש אג״ח בבורסה הוא זכאי לתשלומים (קרן וריבית) שנקבעו במועד ההנפקה ע״י הגוף המנפיק.
חשוב לציין שמחיר האג״ח משתנה במהלך המסחר בבורסה על פי היצע וביקוש, תנאי השוק, השפעות מאקרו ומיקרו כלכליות ועוד.

על מנת לרכוש אג״ח יש לשלם את המחיר שבו האג״ח נסחרת בבורסה ברגע הרכישה ורק לאחר שתתבצע הרכישה יהיה זכאי הרוכש לקבלת התשלומים של אותו אג״ח.
ביום ההנפקה, לרוב אך לא תמיד, כל איגרת חוב עולה סביב 100 אגורות, מחיר המייצג חוב על סך שקל אחד.
במסחר בבורסה כפי שצוין המחיר משתנה מעת לעת ולכן חשוב לזכור שאם תבחרו שלא להחזיק את האג״ח עד למועד הפידיון הסופי של הקרן, יתכן וכאשר תרצו למכור את האג״ח המחיר שלו יהיה נמוך יותר מהמחיר שבו קניתם את האג״ח.
על פי מחיר האג״ח בבורסה תיקבע גם התשואה השנתית של המשקיע אשר רוכש את האג״ח, כלומר אם בעת ההנפקה מחיר אג״ח היה 100 אגורות והריבית הייתה 5% כלומר 5 אגורות מדי שנה על כל נייר כזה, במידה ומשקיע רוכש את אותו האג״ח בבורסה ב-90 אגורות ליחידה, התשואה השנתית שלו תהיה כבר כ-5.5% שכן הוא יקבל 5 אגורות בשנה על השקעה של 90 אגורות ולא לפי 100 אגורות כפי שהיה בזמן ההנפקה.
למעשה, כאשר משקיע רוכש אג״ח הוא רוכש תזרים מזומנים לכיסו, קבוע וידוע מראש על פי תנאי האג״ח.

אגב, איגרת חוב נקראת בשם הזה מכיוון שלפני הרבה שנים, המשקיע שהיה מלווה כסף, היה מקבל בתמורה מהמנפיק איגרות פיזיות אשר היו כמו הוכחה למשקיע שהוא יקבל באמצעות הצגת האיגרת את כספו.
כך זה היה נראה פעם:

סוגי אג״חים בישראל

איגרות החוב מתחלקות ל-2 סוגים עיקריים: אג״ח ממשלתי ואג״ח קונצרני.

אג״ח ממשלתי-
אג״ח המונפקת ע״י המדינה, המדינה למעשה מבקשת הלוואה מהציבור על מנת לממן את הפעילות השוטפת שלה, פרויקטים ממשלתיים גדולים כמו הקמת רכבת מטרו, הקמת בתי חולים, מימון הוצאות ביטחוניות כבדות וכו׳.
דוגמה שזכורה היטב הייתה בתקופת הבהלה של הקורונה בשנת 2020, תקופה שבה מדינת ישראל הנפיקה המון איגרות חוב על מנת לממן תשלומי מענקים לציבור ולבעלי עסקים ששולמו כפיצוי על הסגרים, איבוד הכנסות של בעלי עסקים וציבור שאיבד את מקום העבודה.
בכל הנפקה שכזו המדינה מתחייבת לגבי תאריך החזרת הקרן ותאריכים מדויקים שבהם ישולמו הריביות.
השקעה באג״ח ממשלתי נחשבת לבטוחה מאוד במיוחד במדינות בהן דירוג האשראי גבוה, שכן המדינה תיאורטית יכולה להחליט בכל שלב על הדפסת מזומנים חדשים ע״ הבנק המרכזי ולבצע תשלומי חובות בדרך זו.

קיימים מספר סוגים של איגרות חוב ממשלתיות במדינת ישראל:
מק״מ (מלווה קצר מועד) – שקלית, לא צמודה למדד המחירים לצרכן, לא משלמת ריבית ומחזירה את הקרן בטווח של עד שנה, הקרן שתוחזר תהיה גבוהה יותר מהמחיר ששולם.
למעשה, על כל נייר ערך המדינה מחזירה למשקיע שקל אחד אך מחיר הקניה יהיה נמוך משקל אחד, כלומר הרווח של המשקיע הוא הפער בין המחיר ששולם לבין שקל אחד, כפול מספר ניירות הערך שהוא רכש.
שחר – שקלית, לא צמודה למדד המחירים לצרכן, משלמת ריבית קבועה פעם בחצי שנה ומחזירה את הקרן בתשלום אחד בסוף התקופה.
גליל – שקלית, לתקופה של עד 15 שנה, צמודה למדד המחירים לצרכן (אינפלציה), משלמת ריבית קבועה צמודה מדד פעם בשנה ומחזירה את הקרן בתשלום אחד בסוף התקופה.
גילון – שקלית לא צמודה למדד המחירים לצרכן, לתקופה של עד 10 שנים, נושאת ריבית משתנה המשולמת מדי שלושה או שישה חודשים.
ערד – אינה סחירה בבורסה.

פרטים על כל האג״חים הממשלתיים של ישראל תוכלו למצוא כאן

אג״ח קונצרני-
אג״ח המונפקת ע״י חברה פרטית או ציבורית, בדרך כלל מדובר בחברה גדולה או תאגיד אך לא בהכרח.
חשוב לציין שישנו סיכון גדול יותר במתן הלוואה לחברה מאשר למדינה מכיוון שחברה יכולה לפשוט רגל, לעומת זאת מדינה במקרי קיצון יכולה לעיתים פשוט להפעיל את מדפסת השטרות בבנק המרכזי.
חברה שהנפיקה איגרות חוב לציבור יכולה כמובן להיקלע למצב פיננסי קשה בו היא אינה יכולה להחזיר את חובותיה, במקרה כזה ייתכן שציבור המשקיעים לא יקבלו את כספם בחזרה כלל או שתהיה ״תספורת״ ויוחזר סכום נמוך יותר על פי הסדר חוב שיקבע בבית המשפט בהליך ארוך ומייגע, כמו כן לעיתים חברות דוחות תשלומים כשהן במצב פיננסי בעייתי.
לכן, מכיוון שמן הסתם כולם יעדיפו להשקיע באג״חים ממשלתיים, הריביות שהחברות מציעות הן לרוב גבוהות יותר מהריביות שמציעה המדינה, רק כך החברות יכולות ״לפתות״ את ציבור המשקיעים לתת להן הלוואה.
לחברות ישנו דירוג אג״ח ממש כמו למדינות, הדירוג נקבע על ידי חברות מקצועיות המתמחות בתחום (מעלות ומידרוג), הן בודקות את הדו״חות הכספיים של החברות, את מצב השוק, מצב הסקטור הספציפי בו עוסקת החברה ועוד, לפי הפרמטרים הללו נקבע דירוג האג״ח של החברות, באמצעות הדירוג המשקיע יכול לדעת עד כמה בטוח להלוות כסף לאותה חברה.
באג״ח קונצרני, כמו באג״ח ממשלתי תנאי התשלום של הקרן והריביות נקבעים וידועים מראש.

פרטים על כל האג״חים הקונצרניים בישראל תוכלו למצוא כאן

אז איך בעצם רוכשים אג״ח?

בקצרה, בדיוק כמו כל נייר ערך אחר בבורסה.
ניתן לרכוש אג״ח דרך מערכת המסחר שלכם בבנק או במערכת המסחר של בתי ההשקעות השונים.
במידה ואין לכם מערכת מסחר יש לפתוח אחת כזאת או לפנות ליועץ ההשקעות בסניף הבנק שלכם שבו אתם מקבלים שירות.
כמובן שכמו בכל השקעה ולא רק בהשקעה באג״ח, יש לחקור, לקרוא ולהעמיק בטרם קבלת החלטה בנוגע להשקעה של כספכם, יש לבחור את ההשקעה המתאימה ביותר לאופי שלכם ולרמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת על עצמכם.