הבועות הגדולות בהיסטוריה של שוק ההון ששינו את הכלכלה העולמית

שוק המניות הוא אחד האינדיקטורים העיקריים לבריאות הכלכלית ומידת העוצמה של כלכלה בעולם, זהו מקום שבו יכול הציבור לרכוש חלק מבעלות בחברות ציבוריות ובשוק זה מתגלגלים מיליארדי דולרים רבים מדי יום.
סיפורים גדולים, אינספור הצלחות וכשלונות בשוק המניות נכתבו בדפי ההיסטוריה, ואחת התופעות הבולטות והמעניינות ביותר הן הבועות הגדולות שפורצות לחיינו בעוצמה רבה תוך זינוק מחירים אסטרונומי ולאחר מכן תוך זמן לא רב הן מתפוצצות וקורסות בגדול, לפעמים אפילו למחירים נמוכים יותר מאשר לפני תחילת גל העליות.
במהלך המאה ה-17 ועד היום הבועות הגדולות שיחקו תפקיד מרכזי בחיי שוק ההון, כשהן גרמו לצמיחה חפוזה ותנודתיות מהירה של מחירי המניות בתקופה מסוימת, והשפיעו על המוני משקיעים וחברות.
הכמות הגדולה של הבועות בהיסטוריה של שוק ההון מלמדת אותנו על הפסיכולוגיה ההתנהגותית של המשקיעים שעל אף הניסיון הרב והמר של הבועות בהיסטוריה שכידוע מתפוצצות וקורסות לבסוף, המשקיעים בכל זאת רוצים ״להרגיש חלק״ ולנסות לגרוף רווח מסוים במהלך ההתנפחות של הבועות, תופעה זו נקראת כיום גם בשם FOMO = הפחד מלפספס הזדמנות או חרדת החמצה, מיותר לציין שמרבית המשקיעים לא קוטפים את פירות ההצלחה אלא סופגים הפסד כספי מר וכואב.
בכתבה זו נסקור 4 מן הבועות הגדולות והמוכרות בהיסטוריה של שוק ההון אשר השפיעו על הכלכלה כולה ובועה נוספת קטנה יותר בהיקפה אך התרחשה יחסית לא מזמן, אם כי כמות הבועות הפיננסיות גדולה בעשרות מונים.

1. בועת הים הדרומי (1720):

מדובר בבועת ההשקעות בשוק ההון הראשונה בהיסטוריה ואף אחת מבין הבועות הגדולות שהיו בשוק המניות אי פעם.
חברת הים הדרומי הייתה חברה ציבורית בריטית שנוסדה בשנת 1711, עיקר עיסוקה של החברה היה סחר בעבדים ואספקתם לאיים של הים הדרומי ודרום אמריקה.
בשנת 1713 החברה קיבלה מונופול באספקת עבדים לאזורים אלה מה שהיה אמור להוות מפנה עסקי דרמטי לחברה.
בעקבות סכסוך בין בריטניה לספרד באותם שנים, החברה לא הצליחה להפיק רווחים מכיוון שמרבית אמריקה הדרומית נשלטה הלכה למעשה ע״י ספרד ופורטוגל.
למרות המצב העסקי והפיננסי הלא מזהיר מניות החברה מניות החברה החלו לטוס, התערבות ממשלתית לטובת החברה ומהלכים מפוקפקים של בכירים בחברה עצמה הזניקו את המניה, הזינוק במניה יצר תחושת בהילות גדולה בציבור להצטרף לחגיגה, עסקנים בחברה עצמה עודדו ושיחדו אנשים וגורמים נוספים לרכוש עוד ועוד מניות בחברה כולל פוליטיקאים, מניות החברה הכפילו ושילשו עצמן לפעמים באותו היום, ההסתערות הייתה המונית עד כדי כך שאפילו רחובות מסביב לבורסת אמסטרדם נחסמו לתנועה.
לבסוף וכצפוי בשנת 1720 המניה החלה לקרוס ללא מעצורים והמשקיעים המסכנים הפסידו כמעט את כל כספם אך גם הכלכלה הבריטית עצמה ניזוקה קשות.
על אף הפרשיה החמורה שבה התגלו שחיתויות ותרמיות חמורות החברה שרדה עוד כ-100 שנים לאחר פיצוץ הבועה.

^{גרף מניית הים הדרומי בשנים 1719-1720}

2. בועת שוק ההון – הנפילה הגדולה (1929):

הנפילה הגדולה בשוקי ההון בשנת 1929 הייתה למעשה הקריסה הגדולה בכל הזמנים.
קריסה זו התרחשה לאחר התנפחות גדולה וחריגה בעוצמתה של מדדי המניות בארצות הברית אשר נמשכה כ-6 שנים ברציפות כך שמחירי המניות כבר הגיעו למחירים גבוהים ביותר ולא מוצדקים מבחינה כלכלית ופונדמנטלית, למעשה שווי החברות לא הצדיק את הפעילות הכלכלית שלהן.
באותה תקופה המסחר במניות היה ספקולטיבי מאוד, המוני אנשים לקחו הלוואות על מנת לרכוש מניות, סך כל ההלואוות לטובת רכישת מניות הגיע לכ-9 מיליארד דולר, סכום דמיוני באותם שנים כך שהמפולת גם יצרה משבר חובות עצום כתוצאה מכך שאנשים לא יכלו להחזיר את חובותיהם ולכן גם איבדו את בתיהם.
המפולת נמשכה עד שנת 1933, במהלך השנים המדד המרכזי קרס במעל 80%, ורק לאחר מכן מדדי המניות החלו שוב לטפס לאיטן, למעשה מי שרכש את מדד המניות המרכזי טרום המפולת החזיר את כספו רק סביבות שנת 1959, כ-30 שנה אחרי!

^{גרף מדד הדאו ג׳ונס בשנים 1925-1935}

3. בועת הדוט-קום (2000):

החל משנת 1995 ועד התחלת שנות ה-2000, בעקבות המצאת האינטרנט התפשטה האמונה בתוך עולם הטכנולוגיה כי עסקים חדשים וחדשניים יוכלו להגיע להישגים גדולים ולגרוף רווחים עצומים, כמעט כל חברת טכנולוגיה שקמה הציגה חזון מהפכני וגייסה ממשקיעים הון עתק, חברות קמו כפטריות לאחר הגשם והבטיחו חזון אוטופי והצלחה מסחררת, בעקבות האמונה (המוצדקת בדיעבד) שהאינטרנט זהו הדבר הבא שווי אותן חברות זינק לשווים אסטרונומים, חברות עם פעילות זניחה או אפילו ללא הכנסות כלל נסחרו בבורסה במאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך, הדבר השתקף במדד הנאסד״ק 100 שמייצג את 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר אשר זינק משער 800 לכ-5000, עליה של יותר מפי 6 בתוך 5 שנים בלבד, מובן שאין שום הצדקה כלכלית לזינוק שכזה בזמן כה קצר.
בשנת 2000 התרחשה התרסקות בועת ההייטק ומיליוני משקיעים חוו אובדן עצום.
הבועה והקריסה שלאחריה שינתה את פני התעשייה וההשקעה בטכנולוגיות, מרבית החברות קרסו ונעלמו אך הטובות שבהן שרדו ואף חלק לא קטן מהן קיימות עד היום, למשל חברת מייקרוסופט שקרסה בשנת 2000 משער 60 לשער 20 אך כיום כבר נסחרת סביב שער 340.

^{גרף מדד ה-nasdaq100 בשנים 1994-2005}

4. בועת הנדל"ן – סאב-פריים (2008):

אמנם הבועה הזו מיוחסת לעולם הנדל״ן אך השפעתה הכתה גלים אדירים לכל העולם הפיננסי ולשווקי המניות בפרט אשר גרמה לצניחת בורסות וקריסה אדירה של מניות בסקטורים השונים.
בתחילת שנות ה-2000 לאחר ההתאוששות ממשבר ההיי טק שוק הדיור והנדל״ן בארה״ב החל לפרוח ולשגשג בעוצמה.
הריביות בארה״ב ירדו מאוד עד לכמעט 0% על מנת לעזור לכלכלה להתאושש ממשבר ההייטק ובנוסף חוקקו מספר חוקים אשר הקלו מאוד ברכישת נדל״ן, למשל ניתנה אפשרות לקחת משכנתא ללא הון עצמי כלל, גם לאזרחים שידם אינה משגת, משכנתאות אלו נקראו בשם ״סאב-פריים״.
כמובן שצעדים אלו פימפמו את שוק הנדל״ן האמריקאי, הביקושים היו בשמיים, מחירי הנדל״ן זינקו לשווים לא ריאליים עד שבשלהי שנת 2006 החלו ניצני המפנה.
לאט לאט הבלוף התגלה, רבים מנוטלי המשכנתאות לא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתא וכדור השלג החל להתגלגל עד פרוץ המשבר בשנת 2008 – תחילה בנקים וחברות נדל״ן החלו לקרוס בזה אחר זה ולאחר מכן הגלים הכו בכל הכלכלה העולמית.
עד היום חלקים נרחבים מהכלכלה הגלובלית לא הצליחו להתאושש ולצאת מהמשבר הזה.

^{גרף מדד ה-S&P500 בשנים 2003-2009 (קרדיט: investing)}

5. בועת הקנאביס (2018):

הבועה הזו שונה מקודמותיה מכיוון שמדובר בבועה סקטוריאלית שאינה השפיעה כמעט על כלכלה של מדינה כלשהי ובוודאי שלא על כל הכלכלה העולמית כמו הבועות שצוינו קודם, בחרנו לציין אותה מכיוון שהיא התרחשה יחסית לא מזמן ובלטה מאוד בשוק המניות הישראלי.
מהבועה הזו אפשר ללמוד המון לגבי התנהגות של משקיעים וגם ללמוד לקח לפעם הבאה שתבחרו מניות להשקעה.
הצמח הירוק והפלאי הקנאביס בעל הסגולות הרפואיות הרבות אשר משמש גם לפנאי נחשב לא חוקי במרבית מדינות העולם והיה נמכר בעיקר בשוק השחור באופן לא חוקי.
בשנת 2018 התחיל באזז עולמי סביב הצמח, בעיקר באמריקה, מספר מדינות אירופה וגם בישראל.
מספר מדינות לא קטן החלו להתיר שימוש מוגבל בקנאביס ויחד עם פתיחת החסמים המסוימת החלו לצוץ חברות רבות בכל שרשרת הערך: גידול, ייצור, אריזה, שיווק, מכירה, בתי מרקחת, מקומות עישון ועוד.
במדינת ישראל קמו עשרות חברות אשר חלקן אף הונפקו בבורסה המקומית, יחד עם הבאזז הציבורי, הממשלתי והתקשורתי המניות החלו לטוס – במאות ואף אלפי אחוזים בתוך שנה אחת בלבד!
לצערם הרב של המשקיעים שווי החברות אינו הצדיק כלל את הפעילות האמיתית שלהן: התחרות הייתה גדולה מדי, הרגולציה הכבידה מדי שכן מרבית הבטחות הפוליטיקאים לא קוימו בפועל, השוק עצמו אינו רווחי מספיק ויש כיום אף כאלו המשווים בין גידול הקנאביס לגידול ירקות.
בשנת 2019 השוק החל לקרוס בכל העולם ואט אט חלק גדול מבין החברות אף נסגרו ונעלמו לחלוטין.

^{גרף תעודת הסל MJ המייצגת חברות קנאביס באמריקה החל משנת 2019 (קרדיט: investing)}

לסיכום, הבועות הגדולות בהיסטוריה של שוק המניות העולמי היו תוצאה של אמונה יתרה ושל התרגשות רבה מדי סביב סוג מסוים של תעשייה או טכנולוגיה.
המשקיעים והציבור מניחים בדר״כ שמגמת העליה תימשך והמניות ימשיכו לטפס ללא מעצורים, אך כפי שניתן לראות, הבועות תמיד התפוצצו והציבור חווה אובדן כספי קשה.
לקחים מהעבר מלמדים אותנו על הצורך בלהיות זהירים יותר, רגועים ומאוזנים בהשקעה בשוק המניות.
חשוב לבדוק, לנתח ולהבין את הנתונים הכספיים הריאלים של החברות עצמן ולא להסתפק בבאז תקשורתי וחברתי או סתם להצטרף לעדר ההמונים.